Paxlovid היא התרופה ששינתה את ההתמודדות עם מגיפת הקורונה ועשתה לחולים בקהילה את מה ש-Remdesivir עשתה לחולים המאושפזים – טיפול מהיר ומציל חיים. בהקשר זה Paxlovid הציגה יתרונות ברורים: נטילה בקהילה ללא צורך באשפוז, שימוש פשוט ואחוזי הצלחה גבוהים. מנגד, פוטנציאל האינטראקציות המשמעותי עם תרופות נפוצות רבות בשימוש כרוני, הפך את הטיפול ב-Paxlovid לקורס מזורז באינטראקציות פרמקוקינטיות, ובלא מעט מקרים להתלבטות של ממש בין הצורך למנוע התדרדרות לבין הצורך למנוע תופעות לוואי והפסקה של טיפול כרוני שהמטופל זקוק לו.
פוסט זה שואף להביא את עיקרי הדברים בנוגע לפרמקולוגיה של Paxlovid, מנגנוני עיכוב ושפעול של CYP3A4 שמהווים את הבסיס לפוטנציאל האינטראקציות הרחב של Paxlovid, והשאלות שמטפל צריך לשאול את עצמו בבואו להמליץ על התרופה למטופל שזקוק לה.
בנוסף, פוסט זה מרכז מקורות מידע מישראל ומהעולם בנוגע לאינטראקציות הבין-תרופתיות של Paxlovid, במטרה לתת תמונה רחבה של האופן שבו מציעים מומחים שונים להתמודד עם הסיכון לאינטראקציה בעלת משמעות קלינית, על מנת להבטיח את שלומו של המטופל, להגדיל את סיכוייו להחלים מקורונה ולהפחית את הפגיעה בטיפול הקבוע שלו ככל שניתן.