זיהוי תופעות לוואי על רקע טיפול תרופתי מהווה אתגר תמידי לקלינאים. במרבית המקרים לא קל לזהות קשר ברור בין מצבו של המטופל לטיפול התרופתי שלו, על אחת כמה וכמה כאשר המטופל נוטל מספר תרופות לטיפול במספר מצבים רפואיים שונים.
הספר Drug-Induced Diseases: Prevention, Detection, and Management מהווה מקור מידע אמין ועשיר בנושא זה, ומציג מצבים רפואיים רבים שיכולים להיגרם על ידי תרופות, אילו תרופות עלולות לגרום להם, דרכים לטיפול בתופעת הלוואי ודגשים להדרכת המטופל.
תרופות אנטי-היסטאמיניות הינן תרופות נפוצות לטיפול בתסמיני אלרגיה, אשר ניתן למצוא כתכשירים עצמאיים או בתכשירים משולבים המכילים חומרים להקלה על כאבים, חום ושיעול.
אחת מתופעות הלוואי המשמעותיות של חלק מהאנטי-היסטאמינים הינה טשטוש/נמנום, אך לא כל התרופות בקבוצה הזאת גורמות לתופעה הזו באותה מידה.
פוסט זה יעסוק בשאלה כיצד ניתן לדעת האם אנטי-היסטאמין מסויים גורם לטשטוש או לא ומהם הגורמים המבניים שמשפיעים על פעילות זו. בנוסף מופיעה תזכורת קצרה לגבי המבנה והתפקוד של מחסום הדם-מוח, וכן סקירה של מספר מצבים רפואיים שעבורם ישנה חשיבות לשאלה האם האנטי-היסטאמין מטשטש או לא.
חומרים בלתי-פעילים (excipients) הם חומרים שנכללים בתכשיר תרופתי על מנת לסייע לחומר הפעיל להגיע ליעדו בשלמות ובכמות מספקת, לשמור על ניקיון התכשיר ולהקל על המטופל ליטול את התכשיר. במרבית המקרים החומרים הבלתי-פעילים נמצאים בתכשיר בכמויות קטנות יחסית, אולם חלק מהחומרים הנפוצים בתעשיה הפרמצבטית יכולים להשפיע על המטופל מבחינה ביולוגית ופרמקולוגית גם בכמויות קטנות, על אחת כמה וכמה כאשר המטופל נוטל יותר מתכשיר אחד שמכיל חומרים בלתי-פעילים “פעילים” ו/או אם המטופל משתייך לתת-אוכלוסיה פגיעה יותר (בדגש על אוכלוסיית הילדים) שהינה רגישה יותר לפעילות של חומרים בלתי-פעילים מסויימים. פוסט זה סוקר את החומרים הבלתי-פעילים הנפוצים אשר בתנאים מסויימים מחייבים את היצרן לציין בעלוני התרופה את נוכחותם וכמותם בתכשיר ועלולים להוות סיכון לילדים, ובפרט ליילודים, תינוקות וילדים צעירים.
קורטיקוסטרואידים הם קבוצה פרמקולוגית רבת-שימושים, אשר מסייעת להקלה על תסמיני אלרגיה ודלקת במרבית מערכות הגוף, ומנגד, גם הם כשלעצמם יכולים לעורר תגובה אלרגית, שיכולה אף להיות מסכנת-חיים.
רגישות צולבת לקורטיקוסטרואידים היא תופעה מוכרת בשכיחות בלתי-ידועה, שחשוב לקחת בחשבון בעת הצעת חלופות טיפול למטופל עם חשד לרגישות לקורטיקוסטרואיד מסויים. פוסט זה מתאר את התופעה ומציע דרך להתמודדות עמה באמצעות סיווג Coopman לקורטיקוסטרואידים על פי מבנה כימי.
חסר באנזים Glucose 6-phosphate dehydrogenase (G6PD) הינו מוטציה גנטית אשר פוגעת ביכולתם של תאי הגוף להתמודד עם חשיפה לרדיקלים חופשיים, כך שהם הופכים פגיעים למצב של עקה חמצונית. הביטוי של פגיעה כזו בתאי הדם האדומים מובילה לתופעת לוואי חמורה ומסכנת חיים בשם אנמיה המוליטית.
ישנן תרופות שיכולות לגרום לאנמיה המוליטית, וביניהן תרופות בעלות פוטנציאל חמצון אשר מהוות סיכון מוגבר למטופלים עם חסר ב-G6PD.
פוסט זה סוקר את הרקע הגנטי והביוכימי של חסר ב-G6PD ואת מה שידוע עד כה בנוגע לתרופות שאסורות לשימוש בחסרי G6PD, ומתמקד במידע הקיים בנוגע למתן פלואורוקווינולונים באוכלוסיה זו.